מתחברים בשמחה לנשמה.

תחושה שכלית אבודה בתהומות הרגש

 תחושה שכלית אבודה בתהומות הרגש

פעם התבטא באוזני מקורביו ביטוי חריג וחריף גם במושגיו. הוא אמר ששתי מצוות "מוציאות אותי מדעתי" כלשונו. ואלו הן? ברית-מילה ותקיעת שופר.

"מה פירוש", נשאל לימים רבי ניסים, "מוציאות מהדעת"?

"בשתי המצוות האלה" – אמר – "אני מרגיש התלהטות עזה כל כך, שתחושות השכל נאבדות כליל".

פעם התבטא בדרך אחרת, מנותקת מההוויה המוכרת לנו:

"אני מרבה למול תינוקות", אמר. "ומעשה המילה הוא וודאי שלי. אבל עוצמת הרגשי הקדושה הסוחפים אותי ברגעי מעשה המילה, כבר אינם שלי… 'כוח אחר מעורב בהם'…"

מהות של 'ידא אריכתא'                                       

מכוח החיבור העמוק לתקיעת שופר, נהג כל שנותיו לתקוע בעצמו. בשעת התקיעות היה כל גופו נתון בריכוז עצום. ברגעים ההם ניתן היה לחוש כיצד הופך רבי ניסים כולו לידא אריכתא של מצוות התקיעה, "רחמנא אמר תקעו!".

אפילו בשנה האחרונה לחייו, כשגופו נחלש והוא התקשה לבצע פעולות פשוטות, לא וויתר, ותקע בעצמו בשופר. רק בסוף התקיעות ממש, כשגופו הגווע סרב לשתף עוד פעולה – נאלץ להעביר את מלאכת התקיעה לאחר.

בכלל היו ימי הרת עולם – ימי פסגת ההתעלות בעולמו של רבי ניסים. בימי הדין עמדה סביבו תחושת 'התייצבות'. התפילות היו נמשכות שעות אינסופיות, רבי ניסים היה פורש בימים האלו כליל מאדמת הקיום הגשמי, והיה ניצב לכל אורך התפילות בדריכות עצומה, במצב רגשי מוחשי של "יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי" – ככהן גדול הנכנס לפני ולפנים.

חנות