פחד מוחשי מארוחת ערב 

הנה עדות נפלאה, מפי חתנו, על הגישה שלו לתפילה, בתקופה המרה בחייו, תקופת המחלה.

"בתקופה בה היה מורי חמי חולה, התפלל על-כורחו בבית. הוא התקשה למסור שיחות במקהלות עם, אבל הרבה לדבר בתורה ויראה עם מחלי פניו. פעם הייתי נוכח כאשר מסר שיחה במשך חצי שעה להרב רפאל רחמים שנהג להיכנס אליו מדי יום חמישי. את השיחה הזאת גם הסרטנו במצלמה.

כמדומני שהשיחה הזו נאמרה ב'זאת חנוכה', ולמרות שהיה בה משתתף יחיד, הייתה זו מהשיחות המאלפות ששמעתי בחיי!

לאחר השיחה יצא מחדרו. חמותי בשלה אוכל לשבת, והזמינה אותו לאכול משהו. הוא היה שרוי במצב של אפיסת-כוחות מוחלטת, והרי בקושי אכל משהו כל אותו היום! כשהפצירה בו מאד לאכול, אמר לה, והאמירה המדהימה הזו – עדות היא לכל באי עולם ששכינה שורה בישראל:

"עדיין לא התפלל ערבית. אני ירא! גם כך הריכוז קשה לי כבר. אני רעב. אבל אני פוחד שהאוכל יחניק את רוחי. יעשוק ממני את כוח הריכוז לתפילה!".

חנות