כל מה שרצית לדעת על פדיון כפרות

עם ישראל בכל התפוצות נהגו כמו האר"י ז"ל הקדוש לערוך פדיון כפרות לפני יום הכיפורים, על מנת לכפר על חטאים ולהיכנס לחיים טובים ולשלום. 

מנהג זה של פדיון כפרות מופיע במקורות קדומים כאשר המטרה שלו הינה לבטל מעלינו גזירות קשות, שאם נגזרה עלינו חלילה גזירה לטובה, שתלך כפרה על התרנגול או הצדקה ואנו נכנס לחיים טובים ולשלום.

כאשר בית המקדש היה קיים, ביום הכיפורים היו נוטלים את השעיר לעזאזל שעלה בגורל ומשליכים אותו מהר גבוה בתור כפרה על העוונות והחטאים של עמ"י.
בימינו כאשר בית המקדש עדיין לא נבנה, מקיימים את פדיון הכפרות עם דג או תרנגול כל אחד לפי מנהגיו כיוון שאת בעלי החיים הללו אסור היה להקריב בבית המקדש על גבי המזבח.

על מה עושים את הפדיון כפרות?

את המנהג הקדוש של פדיון כפרות נהגו לעשות על דג, על תרנגול  או על כסף כאשר בימינו מקיימים את המנהג על כסף או על תרנגולות

פדיון כפרות בתרנגולות

לגבר לוקחים ותרנגולת לאישה, כאשר לאישה מעוברת לוקחים תרנגולת ואם אין יודעים את מין העובר, אז היא לוקחת שתי תרנגולות נקבות ואחד זכר, מי שאין לא אפשרות יכול לקחת לאישה מעוברת תרנגול אחד ותרנגולת אחת.

משפחה שידה אינה משגת לקנות תרנגול לכל אחד מבני הבית, הוא יכול לעשות כפרות על תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני המשפחה.
כאשר עושים כפרות על תרנגול, כדי לקחת תרנגולים בצבע לבן כפי שאומר הפסוק בספר ישעיה: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". 

אחרי שעושים את פדיון הכפרות בתרנגולות, שוחטים אותם אצל שוחט ירא שמים ותורמים לצדקה לעניים, ללומדי תורה או למטרות תורניות אחרות.

כיצד עושים פדיון כפרות בתרנגולות?

ראשית אומרים את התפילה והפסוקים הבאים:

לשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְֹרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשֹוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵדׂנָי אֱלֹהַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חַסְדְּךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים, וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זֶה יִמָּתְקוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת יְסוֹד גֶּבֶר בְּעַלְמָא נֻקְבָא קַדִּישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, בְּחִינוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמוֹתֵינוּ, וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶֹה לְפָנֶיךָ מִשְׁפַּט שָֹעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּשְֹעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶֹה בְרָצוֹן, לְהַמְתִּיק תּוֹקְפָא וּגְבוּרָתָא שֶׁל הַמַּלְכָּה, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׁמַח לִבֵּנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֵדנָי צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:

אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:

כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:

וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֵדׂנָי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְׁחִיתוֹתָם:

יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:

אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:

וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:

המסובב לעצמו יאמר:

זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

וכך עושה 3 פעמים

לנקבה:

זֹאת חֲלִיפָתִי, זֹאת תְּמוּרָתִי, זֹאת כַּפָּרָתִי, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסובב לעצמו ולמשהו אחר עמו יאמר בלשון הזה:

זֶה חֲלִיפָתֵנוּ, זֶה תְּמוּרָתֵנוּ, זֶה כַּפָּרָתֵנוּ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסובב לזכר אחר יאמר בלשון הזה:

זֶה חֲלִיפָתְךָ, זֶה תְּמוּרָתְךָ, זֶה כַּפָּרָתְךָ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסובב לשנים או לשלשה זכרים יאמר בלשון הזה:

זֶה חֲלִיפַתְכֶם, זֶה תְּמוּרַתְכֶם, זֶה כַּפָּרַתְכֶם, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסובב לנקבה אחת יאמר בלשון הזה:

זֹאת חֲלִיפָתֵךְ, זֹאת תְּמוּרָתֵךְ, זֹאת כַּפָּרָתֵךְ, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

מי שמסובב לשתי נקבות או יותר יאמר בלשון הזה:

זֹאת חֲלִיפַתְכֶן, זֹאת תְּמוּרַתְכֶן, זֹאת כַּפָּרַתְכֶן, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתֶּן תִּכָּנַסְנָה וְתֵלַכְנָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

אשה מעוברת לעצמה תאמר כך:

אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ, אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

פדיון כפרות בכסף

ישנם פוסקים רבים הסוברים שבימינו ראוי לעשות את הפדיון על כסף.
בשנים עברו היה מתאים יותר לתת לעניים לצדקה אוכל מאשר כסף כיוון שזה היה יותר נחוץ ושימושי, האנשים ידעו כיצד להכשיר ולהכין את העוף לאכילה אך בימינו אנו, אם תביא למשפחה נזקקת עוף שעשו עליו כפרות, ברוב המקרים היא לא תדע כיצד להכשיר את העוף כיוון שמנהג העולם לקנות את העוף כאשר הוא שחוט, מומלח ומוכשר ואותם עניים לא יוכלו להשתמש בעוף.

כיום, אם נשאל אדם עני אם הוא מעדיף לקבל עוף או כסף אז בודאי שכסף יותר יועיל לו מאשר עוף שחוט שאין הוא יודע כיצד להשתמש בו לכן מחליפים את העוף בעלות של הכסף ולאחר הכפרות מעבירים אותו לצדקה.

מה גובה הסכום שצריך לתת עבור הכפרות?

פדיון כפרות כמה כסף? כל אחד נותן סכום כסף לפי יכולתו, יש שנוהגים לתת 18 – ח"י שקלים וישנם מביאים 26 שקלים פחות או יותר מחיר של עוף. אחת המטרות של מנהג פדיון כפרות היא לאפשר למשפחות עניות לאכול סעודה בשרית בערב יום כיפור או בחג סוכות וכאשר מקיימים את הפדיון על כסף, זוכים במצוות צדקה ותרומה לעניים.
חשוב לציין שאת כספי הכפרות לא לוקחים מכספי מעשרות.

פדיון כפרות בכסף למעוברת

כפרות למעוברת: אצל אישה מעוברת, סכום הפדיון אמור להיות כפול ולא משולש כמו בעופות.

סדר כפרות עם כסף

ראשית אומרים את את הפסוקים הבאים:

"בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ־דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לַא־דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר"

לאחר מכן נוטלים את הכסף ביד ימין יסובב מעל ראשו ויאמר את הנוסח ולאחר מכן יקח כסף אחר ויסובב לאשתו ולילדיו.

המסובב לעצמו יסובב ויאמר ג' פעמים:

אלו המעות חליפתי, תמורתי, כפרתי. אלו המעות ינתנו לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום.

המסובב לזכר יסובב ויאמר ג' פעמים:

אלו המעות חליפתך, תמורתך, כפרתך. אלו המעות ינתנו לצדקה, ותיכנס אתה לחיים טובים ולשלום.

המסובב לנקבה יסובב ויאמר ג' פעמים:

אלו המעות חליפתך, תמורתך, כפרתך. אלו המעות ינתנו לצדקה, ותיכנסי את לחיים טובים ולשלום.

הלכות פדיון כפרות

א. נוהגים לעשות את פדיון הכפרות בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר וניתן גם להקדים ולעשות את הכפרות בעשרת ימי תשובה.

ב.  כיוון שישנם רבים המשתתפים במנהג, יש לחץ גדול על השוחטים ולכן התעורר הספק שמא לא יצליחו לבצע כראוי את השחיטה ובדיקת הסכין כהלכה, לכן הורו הפוסקים שעדיף לדחות את השחיטה לאחר תפילת שחרית או להקדים אותה לימים שלפני ערב כיפור כיוון שכל עשרת ימי תשובה ראויים לקיום המנהג.
ג. כפרות עם תרנגול: לוקחים תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, כאשר אין אפשרות לעשות כפרות על תרנגולים, ניתן לקחת דגים או כסף אך לא יונים על מנת שלא יראה כקרבן.

ד. לוקחים את הכפרה – התרנגול, הכסף או הדג ואומרים את הפסוקים בתהילים ק"ז, אומרים נפש תחת נפש, מסובבים את הכפרה מעל הראש ואומרים  זה חליפתי, תמורתי כפרתי כאשר הכוונה בזה היא לומר של מה שיקרה לעוף הזה, היה ראוי לעשות לו על עוונותיו.
ה. את הכפרות נותנים לעניים או פודים אותם בכסף ומחלקים לצדקה לנזקקים וללומדי תורה.

כיום רבים הם האנשים שנוהגים לקיים את פדיון הכפרות על ידי נתינת צדקה לפי שווי התרנגול עבור כל אחד מבני הבית
אותם אלה שעושים כפרות בכסף בגלל הקושי לקיים שחיטה לפי ההלכה, הם נוהגים לסובב את כספי הצדקה מעל הראש כפי שנוהגים בתרנגול.
יש הנמנעים מהמנהג משום חשש דרכי אמורי, הם אינם מסובבים את המעות מעל הראש אלא מעבירים אותם לצדקה כיוון שראוי להרבות בצדקה לקראת יום הכיפורים כמו שנאמר צדקה תציל ממוות.
כל אחד ואחד ראשי לבחור את מנהגו בנוגע לכפרות ואם משפחתו נוהגת משהו מסויים, טוב להמשיך במנהג אבותיו.

סיפור על פדיון כפרות מיוחד

פעם אחת, הגיע יהודי חסיד אחד לרב הצדיק רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל, אותו חסיד ביקש להיכנס לקודש פנימה על מנת לראות את מנהגו ומעשיו של רבי אלימלך בזמן פדיון כפרות.
אמר לו רבי אלימלך: אם ברצונך לראות מנהג כפרות, הכן את מרכבתך וסע לכפר הסמוך, בכפר, תיגש לביתו של בעל האכסניה ושם תמצא את מבוקשך.

החסיד שמע לדברי רבו ושם פעמיו לאכסניית הכפר. כאשר הוא נכנס לאכסניה, הוא ראה חדר גדול ופשוט המכיל כמה מיטות ישנות ושולחנות עץ עליהם מסובים גויים אשר שתו לשוכרה.

בעל האכסניה שהיה יהודי פשוט ומגושם למראה, שירת את אותם שיכורים, לאחד הגיש יין שרף ולאחר לחם ותבשילים.
אותו חסיד,פנה לקרן זוית ועשה את את עצמו ישן, לאחר חצות לילה, כאשר אחרון השיכורים עזב את המקום, נעל בעל האכסניה את דלת העץ הכבדה, התיישב ליד השולחן וביקש מאשתו: "הביאי לי בבקשה את ספר החשבונות".

אשתו ניגשה לאחת המיטות ושלפה מתחתיה פנקס בלה וקרוע.
בעלה פתח את הפנקס והחל קורה דף אחר דף בקול רם:
בפנקס היו רשומים עבירות מסוימות בהם הוא נכשל במשך השנה:
"לא קיימתי ביום פלוני מצוות תפילין כהלכה".
"ביום אחר לא קיבל אורח מסוים בכבוד הראוי".
"לא כיוונתי בעת תפילת מעריב ביום מסוים וכן הלאה"
"כאשר אחרי כל עברה שהוא מקריא, הוא נאנח מעומק ליבו".
כשסיים הכפרי לקרוא את כל הרשימה, הוא ביקש מאשתו שתביא לו את ספר החשבונות השני.

בפנקס השני היו רשומים צרות, דאגות וייסורים שהיו מנת חלקו במשך השנה שחלפה, הכפרי קרא את כל הפנקס בקול מתחילתו ועד סופו וכאשר סיים, סגר את הפנקס ואמר:
"ריבונו של עולם, הנני מסכים שאני חייב לך חוב גדול ועצום תמורת העבירות הרבות שעברתי לאורך השנה אבל שילמתי את חובי בסא הצרות והייסורים שעברתי, אני לא יודע אם פרעתי את חובי די והותר, החשבון הינו מסובך וקשה ואני מתלבט בו קשות.
לכן, סיים האכסנאי, בו נעשה עסק: אני לא חייב לך ואתה לא חייב לי כלום – פנקס העבירות הינו כנגד פנקס הצרות: זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי…

למחרת בבוקר חזר החסיד לרבי אלימלך וסיפר לו את כל מה שראה, אמר לו רבי אלימלך: בדיוק כך אומר דוד המלך בתהילים "ה' נגדך כל תאוותי ואנחתי ממך לא נסתרה" – העבירות והתאוות שלי גלויים לפניך אבל – אנחתי ממך לא נסתרה – הצרות והאנחות שלי גלויות וידועות לפניך ולכן תמחל לי עליהם, זה תמורת זה.
ואז סיים רבי אלימלך ואמר: כעת אתה כבר יודע כיצד לעשות כפרות?

למידע על פדיון כפרות באינטרנט כנסו

למידע על מנהג כפרות כנסו

למידע על תיקון נפטרים כנס