שאלה: האם ניתן להשתיל להיסטוריה את מעמד הר סיני? האם ישנם דרכים להוכיח כי ניתנה תורה לעם ישראל מאת האלוקים?
תשובה: ישנם דרכים להוכיח כי תורת ישראל נתנה במעמד הר סיני מאת הבורא ולא יתכן שמשהו אנושי השתיל את התורה ואת סיפור מעמד הר סיני, ננסה לראות דרך אחת:
מיליוני יהודים בארץ ישראל ובעולם כולו קיימו מצוות במהלך הדורות, זו עובדה היסטורית.
וגם את הסיפור של יציאת מצרים ואת מעמד הר סיני שבו קיבל העם את התורה והמצוות האמינו מיליוני אנשים, לכן נראה בהמשך שגם לא הגיוני שמישהו הצליח להשתיל את הסיפור הזה.
("השתיל" הכוונה- הכניס את הסיפור לתוך ההיסטוריה למרות שכאילו הוא לא קרה)
לרגע נניח כי באמת לא היה מעמד כזה, וכרגע איזה אדם החליט לכתוב תורה ומנסה לתת אותה לעם שלם כדי שיקיימו אותה.
דמיין את הדבר הבא: אדם בא אלינו עם ספר חוקים וסיפורים שהוא כתב, ביניהם, ללכת עם מרובעים על הראש, חוטים בבגדים, תיבות על הדלתות, לשבות ממלאכה ביום מסוים, לא לזרוע שנה מסוימת, ועוד כל מיני "מצוות" שהוא המציא כיד דמיונו הטובה, חלקם אפילו ללא סיבה ידועה והוא אומר לנו: לא רק שעכשיו אתם מקבלים את כל מה שכתוב בספר הזה, אלא אתם גם צריכים לקבל שהייתם כרגע במעמד נשגב והאלוקים נגלה אליכם עם קולות וברקים וגם הרבה נסים קדמו למעמד זה והוא נתן לכם את הספר שאני מחזיק עכשיו, ועוד אתם צריכים לספר את זה לבניכם ושאף אחד לא יקום ויערער חס ושלום.
גם כדי "להשתיל" סיפור כזה צריך לשכנע מיליוני אנשים שהיו במעמד שלא היו בו מעולם , האם נראה לך הגיוני להצליח לשכנע עם שלם שהיו באירוע שלא היה בכלל?
בנוסף לכך באותו ספר כתוב שהוא הציל והוציא את האנשים שהוא מציג להם את הספר ואומר להם "אתם זוכרים שהוצאתי אתכם ממצרים נכון? , אתם זוכרים שעשיתי 10 מכות נכון? אני גם מבקש מיכם שתספרו לבנים שלכם שעשיתם לכם את הדברים האלה"
האם נראה לך שמשהו יסכים לקבל את דבריו לולי שהם באמת קרו?
דמיין את המשל הבא:
משל ושמו: אני בכלל לא פרסי:
נגיד שבא אליך אדם ומביא לך ספר שכתוב בו שאתמול הוא הביא אותך ואת משפחתך על שטיח מעופף מפרס ונגיד שבגלל זה מהיום והלאה אתה צריך לאכול כל יום 5 ראשי שום, אשתך צריכה לסרוג שטיחים, ולא ללכת יותר על שטיח בגלל שהוא נועד לתעופה.
תגיד מה שתגיד, לא יהיה לך מה להגיד, במקרה הטוב תצחק ! ותשלח אותו מעל פניך…
לעומת זאת התורה ניתנה בזמן שאנשים אכן חיו וראו את הדברים כי אחרת מקבלי התורה כבר בשלב קבלת התורה היו מגלים את הסתירה שהם לא ראו כפי שהתורה טוענת "אתם ראיתם" והיו מסרבים לקבלה.
בתורה כתוב מפורש שהעם נוכח במעמד נתינת התורה ובמעמד עשיית כל הנסים וכך כתוב בתורה:
" אתם ראיתם כי מן השמיים דיברתי עמכם" (שמות כ, יט).
" אתם ראיתם את כל אשר עשה ד' לעיניכם" (דברים טז, ט).
" אתם ניצבים היום כולכם" (דברים טז, ט)
"ה' אלוקינו כרת עימנו ברית בחורב:
לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת כי איתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים"
"פנים, בפנים דיבר ה' עימכם בהר מתוך האש"
האם נראה לך שאדם שיגיע עם ספר המכיל כאלה אמירות המופנות ישירות לנוכחים והם צריכים להאמין שהם היו במעמד שלא קרה ובנסים שלא היו?
ובנוסף לכך הנוכחים מצידם, צריכים לספר גם לבניהם באותנטיות רבה את הסיפור הזה כסיפור שהתרחש ולשקר להם במצח נחושה.
התורה כתובה בלשון כזו ובצורה כזו שהעם לא היה מקבלה אלא מפי משה בשעת מעשה, ולא מפי איש הבא מאוחר יותר.
אלא ודאי שהעם היה בכל המעמד הזה ובכל הניסים המסופרים בתורה, שהרי אם העם לא היה במעמד זה, מיד העם היה קם על נותן הספר ומכחיש את כל הכתוב בספר ולא מוכן לקבל אפילו מצווה אחת הכתובה בו.
זו נקודה אחת.
ועוד, גם על המספר שכביכול "השתיל" את הסיפור להוציא את עצמו מן התמונה, כדי שלא יאמרו "פלוני סיפר לנו שהיה מעמד הר סיני והיינו בו" וכו`, ואם כן, כיצד נעלם סיפורו של ה"משתיל" האלמוני? הרי תורת ישראל זוכרת מאות אלפי פרטים במהלך כל הדורות? היכן הסיפור של האדם שהופיע עם הספר?
אילו לפתע הייתה מתחדשת שמועה על התורה, ונתינתה בהר סיני באחד הדורות שבינתיים. הרי אי אפשר שמיליונים יסכמו ביניהם להפיץ את השמועה על נתינת תורה ומעמד הר סיני, שהרי כל אחד היה אומר שעניין זה חדש ולא שמע עליו.
אלא ודאי שתורה ניתנה על ידי בורא עולם במעמד הר סיני כפי הכתוב בתורה וזו נקודה שניה.
נקודה שלישית, אנשי אותו דור שכביכול בא אליהם משתיל התורה אמורים בעקבות סיפור זה להתחייב בקיום 613 שחלקם מצוות שקשה לקיימם , ובחלק מאותם מצוות אין אפילו הסבר שכלי למה לקיימם כגון פרה אדומה ושעטנז וכדומה ועוד יותר מזה- ישנן מצוות שאם הם לא יקיימו אותם מצוות הם יתחייבו עונש מוות, לדוגמא כל מי שלא ישבות ממלאכה פעם בשבוע (שמירת שבת) יתחייב דין מוות כמו כן כתוב שם לעשות ברית מילה לכל תינוק בן 8 ימים, מי האנשים שיסכימו לקבל הלכות כאלה רק בגלל שמישהו בא וסיפר להם שהם ראו איזה מעמד, ועוד, עליהם להעביר אותו לבניהם כאמת מוחלטת?
אלא ודאי שלא יתכן שמשהו השתיל את התורה בתקופה יותר מאוחרת אלא האמת שעם ישראל במעמד הר סיני קבלו עליהם את התורה והמצוות.
נקודה רביעית היא, שה"משתיל" בעצמו כותב ב"תורתו" שלעולם לא יוכל אף אחד להמציא ולהשתיל מעמד כמעמד הר סיני.
וכך כתוב בתורה: "הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו, השמע על קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי", דברים ד`
ואם הוא בעצמו "משתיל" את מעמד הר סיני ומצליח בכך, איך יוכל להבטיח שלעולם לא יצליח אף אחד אחר להמציא סיפור כזה? (ובאמת לאף דת אין סיפור כזה, ועל עוצמת הסיפור הזה מבוססים גם הנצרות והאיסלאם)
נקודה חמישית- תאר לך שראש ממשלתנו יעשה מסיבת עיתונאים ויבקש מכל העם שנתחיל לחגוג מידי שנה את נצחונו על החייזרים שחדרו לארצנו, כולם יגידו לו, איפה החייזרים ואיפה הנצחון?
לכן לא שייך להתחיל להכניס לעם שלם חג כזיכרון על משהו שכלל לא היה.
חגי ישראל זה אותו רעיון:
הפעם הראשונה שחגגנו את פורים הוא שנה לאחר נס פורים.
הפעם הראשונה שחגגנו את נס חנוכה הוא שנה לאחר מציאת פח השמן והניצחון על היוונים.
הפעם הראשונה שחגגנו את חג פסח הוא שנה לאחר שיצאנו ממצרים, הפעם הראשונה שחגגנו את חג שבועות – חג מתן תורה- הוא שנה לאחר שקיבלנו את התורה מאת הבורא.
לכן חגי ישראל עצמם מעידים לנו על מתן תורה ועל ניסי יציאת מצרים.
אני, מקיים את אותן מצוות, כיון שאבי קיימן כל חייו, והרי לא מדובר בהנהגות שלפתע אי שם באמצע חייו החל לנהוג לפיהן… והוא עשה כן מאותה סיבה עצמה – שאביו קיים. אין בעיה להמשיך זיכרונות, אבל אין אפשרות להתחיל בהם אם לא זוכרים אותם בפועל, אנו נוהגים בכל אותם מנהגים "לזכר" כיון שאבותינו נהגו כן ואנו אוחזים מנהג אבותינו בידנו, אבותינו נהגו כן כי ראו את אבותיהם נוהגים בהם, וכן הלאה.
לעולם לא נתחיל לעשות מעשים כל שהם "לזכר" אירועים שאין אנו זוכרים. הראשונים שהחלו לקיים את אותן מצוות, חייבים היו אפוא להיות עדי ראיה.
נקודה שישית- בתורה מוזכר ומסופר פרטי פרטים על תקופה של כ – 1000 שנה. האם ניתן למחוק ולהחליף תקופה כה ארוכה של ההיסטוריה באחרת, האם לדעתך ניתן להשתיל סיפור היסטוריה שאורך כ- 1000 שנה למרות שהוא לא קרה? הרי כל מי שינסה כיום להמציא היסטוריה של 1000 שנה אחרונות מיד כל ההיסטוריונים יקומו עליו וידחו אותו.
התורה מזכירה ומספרת על משך תקופה של יותר מ- 1000 שנה, אם היה פרט בתורה שאינו נכון היו מיד בני ישראל וכל העמים מוקיעים את הספר הזה כספר עם סיפורים שאינם נכונים, בכל ימי ההיסטוריה לא היו עוררין על התנ"ך עד כדי כך שגם הנצרות וגם האיסלם נאלצו לבנות את סיפוריהם על בסיס התנ"ך כי הוא היה ספר שאין עוררין על אמיתותו.
נקודה שמינית: בתורה מוזכרים אלפי נתונים בצורה מדוייקת מאוד ועם מספרים ומקומות מדוייקים וברורים ואם הכל "פיקציה" והמצאה של אדם פרטי, מדוע לדייק בפרטים, דבר שיכול להכשיל את ה"משתיל" ? הרי די בפרט אחד שייוודע שאיננו נכון, כדי להטיל כתם על אמינותו של כל הספר. כיצד בעם שלם אף אחד לא קם, או – יותר נכון: מדוע העם כולו לא קם?
מסקנה: כפי שראינו מהנקודות שלעיל שלא יתכן שמשהו יצליח להשתיל את התורה כי אף אחד לא היה שומע לו ומקבל את דבריו לכן חייב להיות שהיא ניתנה בזמן הכתוב בתורה לעיני כל ישראל ועם הניסים הכתובים בה.
שאלה: ואולי נתינת התורה היתה מאוחרת יותר, שנניח בא אדם 1000 שנה לאחר מכן ומביא לעם את התורה ואומר להם הנה היתה לכם תורה והיא אבדה ונשתכחה מכם ועכשיו אני בא אליכם ומספר לכם מה היה עם אבותיכם, אז בואו תתחילו לקיים מצוות.
תשובה: היה העם היהודי שואל את "מביא" התורה: "היכן היתה התורה הזאת אתמול? איך יתכן שלא ראינו אותה קודם לכן? מדוע אבותינו ואבות אבותינו לא ספרו לנו מעולם עליה?"
מה היה ממציא התורה עונה?
אם היה אומר: שאכן התורה נכתבה אלף שנים קודם לכן, אך התורה אבדה, והוא גילה אותה. היו אומרים לו:
ראשית, כיצד יתכן שאירוע מרעיש ארץ כזה, כהתגלות אלוקים לאומה שלימה, ישכח???
ושנית, לא רק שבלתי אפשרי שדת ואומה תשכח את חווית היסוד שלה, אלא בתורה עצמה שהוא מגיש להם כתוב שהתורה לא תשכח לעולם!!! שנאמר:
"והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא,כא).
אם באמת התורה נשכחה, היתה בכך הכחשת הטענה של כתיבה אלוקית. אם אלוקים כתב את התורה איך יתכן שקביעותיו הוכחו כשקר? ודאי לא היו מקבלים אותה, ולא היתה הופכת להיסטוריה מקובלת.
מקורות: מסע אל פסגת הר סיני עמוד 19-17, מסילות אל האמונה עמוד 70-62