מתחברים בשמחה לנשמה.

מוכה-צמא ליד מעיין מים חיים!

מוכה-צמא ליד מעיין מים חיים!

מוצאי יום טוב ראשון של סוכות בסוכת-השלום של רבי ניסים. יומו הראשון של החג חל בשבת, במוצאי שבת ישוב רבי ניסים בחברת בניו וחתניו. הרוחות סוערות בעולם, גם בעולם החרדי, סביב המצוד והתפיסה של סדאם חוסיין. רבי ניסים יושב בסוכתו, מרוכז כולו בנענועים של מחר. נענועים ראשונים נדחים השנה, מתוקף קדושת שבת ליום ראשון.

"יש שמועות", אומר מישהו, "שתפסו את סדאם חוסיין באיזה בור".

"ואיך אבא שלך", שואל רבי ניסים, כאילו בתגובה, "היה מנענע?"

סביב רוחשת התרגשות סביב זירת הקרבות האמריקנית-עיראקית. גוג ומגוג מתנפצים זה בזה. העולם מתנודד טיפה. קצת חסר-יציבות, בעקבות האירועים הדרמטיים. ורבי ניסים אינו רואה ואינו שומע. לבו ונפשו שייכים כליל לרחמנא אמר "ולקחתם לכם!". הוא נכנס לפרטי-פרטים של צורת הנענועים, התיומת בלולב, נקודה חומה בשליש העליון, משולש של הדס, 'לבלוב' של ערבה, הכוונות והייחודים – המתרגשים לבוא לעולם פעם ראשונה בעוד שעות אחדות…

"הוא היה נרגש כולו", אומר חתנו, "כמו מוכה-צמא ליד מעיין מים חיים… כמו ילד בחנות צעצועים!… מחר יהיה האות הזה!"

כך היה נראה רבי ניסים בצלו של כל מעשה מצווה. בפרט בצל ההכנה למעשה מצווה. הוא התרגש מעצם ההתרגשות של ההכנה. הוא חווה את מלוא מתיקות המצווה בהכנה עצמה!

חנות