מתחברים בשמחה לנשמה.

חתונה דתית

שאלה: מדוע כל זוג בישראל צריך להתחתן על ידי הרבנות ועל ידי הטקס הדתי שלכם?
(הערה חשובה: תשובה שלהלן מעט ארוכה אבל היא מקיפה ומאוד מומלץ להתאמץ ולקרוא את כולה)

תשובה: יש לי חדשות מרעישות שלא יגידו לך בחדשות:

כל אזרח בישראל יכול להתחתן שלא על ידי הרבנות! אתה שואל איך? פשוט מאוד כל אדם מישראל שאינו מעוניין להינשא בטקס הדתי, יכול ללכת לעורך דין, לחתום עם בחירת לבו על הסכם או חוזה, ולערוך "טקס נישואין" כאוות נפשו , והוא יכול לקרוא לזה "נישואין" ובכך יחליט שהוא נשוי, אף אחד לא מכריח אותו לגשת לרבנות, למה הוא בעצם נטפל לרבנות? האם משנה לו כל כך אם בתעודת זהות כתוב לו נשוי או רווק? אמנם לפי הדת היהודית אסור לחיות ללא טקס הנישואין היהודי, אבל ילדים שייוולדו לזוג כזה הם יהודים לכל דבר ולא ממזרים. (ממזר על פי היהדות הוא: מי שנולד לאישה נשואה כשהוולד אינו מבעלה, אלא מגבר אחר) כך שבמקרה הזה הוולד אינו ממזר.

שאלה: ומה בדבר ההטבות שניתנות לכל זוג נשוי כמו משכנתא וכולי? למה רק מי שמתחתן דרך הרבנות מגיע הטבות? האם למי שלא מתחתן ברבנות לא מגיעים הטבות?

תשובה: גם זה לא מהווה בעיה, יהודי שהוא כל כך נגד טקס הנישואין היהודי, ואינו מעוניין לערוך טקס ע"י עורך דין בארץ, כדי לא להפסיד את ההטבות, אז שידע – שנישואין אזרחיים בחו"ל מוּכָּרִים על ידי המדינה, ואז הוא יכול ל"קפוץ" למדינה הקרובה לישראל, להינשא שם ולחזור (וכמובן לשלב שם נופש וטיול ירח דבש…) ואז, לאחר הנישואין האזרחיים בחו"ל יוכל לקבל הטבות. לכמה יהודים לדעתך כל כך מפריע טקס הנישואין היהודי?

הרי העובדות מדברות בעד עצמן: רוב היהודים בארץ נישאים מתוך בחירה ושמחה בטקס יהודי דתי, כדת משה וישראל.

שאלה: מה זאת אומרת? זו המדינה שלי! ולמה כדי להתחתן אתה מכריח אותי להתחתן בחו"ל? זכותי להתחתן בארץ בדיוק כמוך.

תשובה: קודם כל שואל יקר, אתה כבר יכול לשים לב, שזה כבר לא דיון על זכויות האדם של הזוג, כי הם יכולים להתחתן כאוות נפשם ואף אחד לא מונע מהם לעשות זאת, אלא על מה נהיה הויכוח על כסף והטבות. נכון?

ובכן, לכל מדינה מותר לתת הטבות מָפְלוֹת כדי לקדם ערכים מסויימים החשובים לעם, למשל: מדינה המעוניינת לקדם את מעמד האישה – תיתן הטבות מָפְלוֹת לנשים. מדינה המעוניינת לצמצם פערים חברתיים – תיתן הטבות מָפְלוֹת לתושבי עיירות פיתוח, וכו'.

בהקמת המדינה הוחלט לקדם את הערך החשוב של אחדות העם, אשר ניבנה גם על ידי נישואין על פי היהדות, קיום נישואין אזרחיים תגרום לפילוג בעם, ולכן זכותה של המדינה לתת הטבות למי שמתחתן על פי הטקס היהודי. החוק לא מונע מאף אחד להתחתן בנישואין שלא כדת משה וישראל, ישנם אלפי עורכי דין שישמחו לתת שירות… אך כדי לקבל הטבות הוא יצטרך להתאמץ קצת יותר…

שאלה: תגיד לי בבקשה, למה הטקס היהודי כל כך חשוב? למה הוא כל כך חשוב לאחדות העם? מה אכפת לדתיים אם ייערכו טקסים אחרים?

תשובה: לא אכפת לדתיים שיערכו טקסים אחרים, שוב אדגיש כל אחד יכול לערוך טקסים כאוות נפשו, אבל המחוקק הישראלי מעוניין לעודד שיערכו חתונות שתקפים גם על פי ההלכה היהודית.

ואם תשאל מדוע שהמחוקק יעודד זאת? אז אשאל אותך שאלה: כשאתה מוציא רישיון נהיגה, האם אתה מעדיף לקבל רישיון בין לאומי, או רישיון ארצי מקומי?

בודאי שכולנו נעדיף להוציא רישיון בינלאומי, כך נוכל לנהוג בכל מקום בעולם ולא רק בארץ.

ובכן, דע לך טקס הנישואין והגירושין היהודי הוא המכנה המשותף המקובל על כל סוגי האוכלוסייה גם הדתית וגם החילונית.

בקום המדינה נקבע במסמך "הסטאטוס קוו" בין בן גוריון לשותפים הדתיים, והוחלט להעביר את נושא הנישואין והגירושין לידי הרבנות, במטרה לאחד את העם לאחר 2000 שנות גלות. במיוחד לאור העובדה, שהגיעו ציבורים שונים ומגוונים מארצות רבות, והעברת הנישואין והגירושין לסמכות בית הדין הרבני תימנע היווצרות של שני עמים נפרדים.

והסיבה שיכולים להיווצר שני עמים נפרדים היא: שנישואין אזרחיים תופסים לחומרא וגירושין אזרחיים לא תופסים כלל וממילא ייווצרו פה ממזרים.

שאלה: מה זה "לחומרא" ולמה ייווצרו כאן ממזרים?

תשובה: על פי היהדות טקס הנישואין היהודי הוא התקני ביותר, אך במידה שזוג נישא בנישואים אזרחיים, אנו מחמירים וחוששים לדעות הסוברות שהם אכן זוג נשוי לכל דבר.

הבעיה הגדולה תיווצר, אם וכאשר הזוג יחליט להיפרד, ללא גט כפי הנדרש בהלכה היהודית. ומאחר שהאשה לא קיבלה גט, בני הזוג עדיין נחשבים נשואים לכל דבר, וזה יצור בעיה חמורה: במידה שהאישה תינשא לגבר אחר, היא בעצם תהיה אסורה על בעלה החדש כיון שלא קיבלה גט מן הבעל הקודם והיא עדיין אשת איש! ונשואה עדיין רק לבעל הקודם ולא לבעלה החדש, שנחשב גבר זר אצלה, כל עוד לא קיבלה גט!

והבעיה הנוספת היא: שכל הילדים אשר ייוולדו מנישואין של האישה שלא קיבלה גט ומבעלה החדש, יהיו למעשה ממזרים! ולפי ההלכה לא יוכלו לבוא בקהל ישראל, לא יוכלו להתחתן עם יהודים אחרים וכו'.

האם שמת לב לעובדה שהנישואין האזרחיים האלה, יכולים להמיט שואה על העם היהודי? הנישואין האזרחיים הללו והרפורמים וכד' יגרמו בעצם רק לכך: שייווצרו בעם היהודי שני עמים, שיגרם פילוג חמור בעם, ויתכן שאפילו יצטרכו לכתוב מגילת יוחסין ולהינשא רק למי ששמו מופיע במגילת היוחסין, ושהוכח ללא צל של ספק שהוא יהודי אמיתי, שאינו ממזר או פסול חיתון, ואז בוודאות נהפוך חס וחלילה לשני עמים.

עכשיו, ענה לי בהגינות: האם בשל אותו מיעוט שכל כך מפריע לו טקס הנישואין היהודי, שווה לגרום לפילוג כה חמור בעם? כשגם ככה כל המרקם כל כך עדין.

האם בשל אותם יהודים שכל כך קשה להם "לקפוץ" לחו"ל ליום אחד (למרות שבלאו הכי נוסעים ונסיעה לחו"ל עבורם היא עניין שבשגרה), האם בגללם שווה לגרום לפילוג ודאי בעם? לריבוי ממזרים? לכתיבת מגילות יוחסין?

ושוב מדובר כאן במיעוט קטן ביותר. וכפי הידוע לך, בשלטון דמוקרטי הרוב קובע ולא המיעוט, ולא מדובר כאן על כפייה דתית אלא על קידום ערכים של אחדות העם.

לסיכום: כל אחד יכול להתחתן כאוות נפשו היכן שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, ואם הוא מעוניין בהטבות מהמדינה של משכנתא וכולי אז למען אחדות העם שיערוך טקס שתקף גם על פי ההלכה היהודית , לעומת זאת התרת נישואין אזרחיים יגרמו לפילוג חמור בעם שלא ניתן, יצירת שני עמים נפרדים , ריבוי ממזרים.

(חשוב להעיר שה"קפיצה" הזו לחו"ל ונישואין שאינם על פי ההלכה, כמובן אינם מעשה נכון על פי היהדות)

שאלת הממזרים והעגונות

שאלה: ומה תאמר לממזרים ולעגונות, אלה הניזוקים מכך שהנישואין והגירושין בידי הרבנות? למה הם צריכים לסבול ממערכת שהם כלל לא מאמינים בה? למה הרבנות מונעת מעגונות להתחתן? למה קיימות ברבנות הרשימות השחורות, לגבי הממזרים ופסולי החיתון?

תשובה: ראשית, בתקשורת מציגים את הבעיה כאילו ישנם עשרות אלפי עגונות וממזרים, בעוד שהאמת היא שהמספר קטן מאוד.

שאלה: מה זה משנה המספר? העיקר שיש עגונות וממזרים הנפגעים מהמצב הקיים[1].

תשובה: אין חוק ואין שום מערכת משפט שתצליח להשביע את רצונם של כל אזרחיה, תמיד ובכל חוק ובכל מצב שהוא, יגרם סבל ליוצאי הדופן מהחוק הקיים.

הבה נחשוב, אם היו נישואין אזרחיים ואז העם היה נחלק לשני עמים נפרדים, מבלי יכולת לאחות את הקרע, והיתה נוצרת חומה שלא מאפשרת גישור, בין חלק העם השומר מצוות, לבין חלק העם שאינו שומר מצוות ואינו מקפיד עם מי להתחתן ואיך להתחתן – אז כמה לדעתך היו נפגעים מהיתר כזה של נישואים אזרחיים? ודאי שמספר הנפגעים יכול להיות הרבה יותר גדול והנזק יכול להיות בלתי הפיך ואפילו נצחי.

עכשיו אדון איתך על כל נושא בנפרד: על נושא העגונות ועל נושא הממזרים.

נושא העגונות מתחלק לשניים:

1) עגונות – הן נשים שבעליהן נעלמו במלחמה או מכל סיבה אחרת.

2) עגונות – נחשבות גם נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט.

שאלה: ובכן, כאשר הבעלים נעלמו כמו נעדרים במלחמה וכדומה, כמו לדוגמה: אשתו של הנווט הנעדר רון ארד, למה היא צריכה לסבול ולחיות בבדידות, בגלל החוקים של הרבנות?

תשובה: זו הטעייה לומר שהיא חיה בבדידות ולא יכולה להינשא בגלל החוקים של הרבנות, שהרי אם היא היתה לא מוסרית היא לא הייתה חיה בבדידות… אלא שהיא החליטה ברצונה לשמור אמונים לבעלה, אז מה יש פה להאשים את הרבנות? ואם תחשוב מעט, תיווכח שחוקי התורה הם אינם גחמות של הרבנות אלא רק לטובת הצדדים. תאר לך שהיא לא הייתה מחכה לבעלה, והייתה מתחתנת, והנה פתאום בעלה רון ארד השבוי הנעדר משתחרר משביו?! איזה צער ואכזבה יצפו לו אחרי שנות סבל נוראי, לגלות שאשתו חיה עם איש אחר?! האם צריך לתת לחייל היוצא לקרב את ההרגשה, שפרט לסיכון חייו, הוא גם יכול להפסיד את אשתו, בעודו בחיים?

ובנוסף, יש לדעת שקשר נישואין על פי היהדות הוא קשר רוחני עמוק, ורק התורה לימדה אותנו כיצד ליצור קשר רוחני כזה וכיצד ניתן לנתקו, אף אחד אינו מוסמך להחליט על דרך אחרת – כיצד להתיר קשר מיוחד כזה.

התרת קשר הנישואין מתבצע רק על ידי קבלת גט מהבעל או מותו של הבעל, כל דרך אחרת שתוצע על מנת להתיר את הקשר הזה, תגרום עוול לאשה עצמה ולילדיה העתידיים אשר ייחשבו ממזרים.

שאלה: ומה יש לך לומר על מעוכבות גיטין, ישנם בעלים אכזריים שמנצלים את חוקי התורה על מנת לאמלל את נשותיהם, הם מסרבים לתת לאשה גט ומסרבים לחיות איתה או יותר ובכך מתעללים באשה?

תשובה: אשמח לחדש לך, שהבעלים לא מנצלים לרעה את חוקי התורה אלא את חוקי המדינה, על פי היהדות כתוב במפורש שבמקרה שהבעל מחוייב לתת גט (כמו כאשר הוא לא ממלא את חובותיו, או מתעלל וכדומה) אז בית דין "כופין אותו, עד שיאמר: רוצה אני", והכפייה נעשית על ידי מלקות, כלומר: מכים אותו עד שהוא יוכרח לתת גט, ומאחר שאף אדם לא מוכן לסבול מלקות ללא סוף, בסופו של דבר הוא נישבר ונותן גט. ואדרבה – עצם הידיעה שבמקרה שיתנגד לתת גט, יכפו אותו על ידי מלקות, תגרום לו לתת את הגט מראש, ללא צורך בכפייה.

שאלה: אז למה הרבנות לא פועלת כך? זה היה מציל ועוזר להרבה נשים שמעוכבות גיטין, להשתחרר מבעלים אכזריים?

תשובה: מי שמונע מהרבנות לנהוג כך זה לא חוקי התורה, אלא חוקי המדינה. בחוקי המדינה הגבילו את סמכות בתי הדין הרבניים, ולא נתנו להם סמכות להעניש בעלים אכזריים כאלה, וכך האישה נשארת במצבה העגום.

במקום שהחוק הישראלי יתחשב במצבה העגום של האישה, הוא "מתחשב" בבעל ומונע מהרבנות את אפשרות האכיפה כנגד בעלים כאלה. אז מי אשם במצב זה: חוקי התורה או חוקי המדינה? מי בעצם מעגן את האישה, חוקי התורה או חוקי המדינה?

כעת נעבור לנושא הממזרים

ממזר הוא בן שנולד מיחסים האסורים מן התורה. כמו יחסי אישות בין גבר זר לאשת איש או בין קרובי משפחה כמו אחות, אמא וכדו'.

ובכן, כל הקלה בחוקי הממזרות, תגרום להקלה וזלזול ביסודות חיי המוסר הבסיסי. ככל שתוצאות היחסים האסורים יהיו פחות חמורות, כך האנשים ירשו לעצמם לזלזל בעבירות מוסריות, ויגרם נזק מוסרי וחברתי לעם ישראל. נכון שבשל חוק זה סובלים כמה פרטים, אך למען טובת הכלל ולמען חיזוק ומניעת דרדור מוסרי כללי, נדחה לפעמים טובת הפרט למען טובת הכלל.

לידיעתך, על פי השקפת היהדות: הממזר הוא לא יצור נחות. הממזר יכול להגיע לרמות רוחניות גבוהות, לא לחינם כתבו חז"ל: "שממזר תלמיד חכם – קודם וחשוב מכהן גדול עם הארץ"[2]. המעלות והידע שאדם התאמץ לרוכשם לעצמו, הם המהות המבטאת את ה"אני" שלו, ולא תכונות מולדות שלא היה לו חלק בעיצובן.

ובאופן כללי בעניין הכפייה הדתית והצביון היהודי במדינה, אצטט לך את דבריו של ד"ר זרח ורהפטיג:

"הייתה לי שיחה עם סופרו של עיתון לא יהודי בחוץ לארץ. הוא שאל אותי איזה חוקים יסודיים אני מוכן להגדיר כמאפיינים את המדינה היהודית. אמרתי שישנם כיום שני חוקים וחצי:

חוק השבות – המאפיין את מדינת ישראל כמדינה יהודית, היות והחוק מבטיח לכל יהודי בעולם כולו, אם הוא רוצה בכך, אפשרות לבוא לארץ ישראל כאל ארץ מולדתו. זהו כמובן יסודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חוק כזה לא יתואר בשום מדינה בעולם אלא במדינת ישראל בלבד.

החוק השני הוא – חוק הנישואים והגירושים

חוק זה מבטיח את השלמות הפיזית של האומה, ואת יציבותה של המשפחה היהודית. רק על ידי חוק זה המדינה היא מדינה יהודית. שלילת חוק זה, הכנסת נישואים וגירושים אזרחיים עם אפשרות של נשואי תערובת – עלולה לבטל את המושג של מדינה יהודית.

זאת תהיה אמנם מדינה דמוקרטית, אבל לא מדינה יהודית.

עוד – חצי חוק

זהו הסעיף בפקודת סדרי השלטון והמשפט, המכיר בשבת כיום מנוחה בישראל. זה רק חצי חוק אבל גם הוא מבטיח אופי יהודי למדינה. בשום מדינה בעולם לא יכול להיות דבר כזה. רק על ידי סעיף כזה אנו מפגינים כלפי פנים וכלפי חוץ שזאת מדינה יהודית."

רק שתבין אותי היטב, אני כלל לא בעד עקיפת הדת היהודית, אני מאמין שטובתו האישית של כל יהודי היא לחיות את חייו על פי היהדות. אבל מה שאני רוצה להמחיש לך בדברי, שהרעשנות סביב נושא חוק הנישואין והגירושין, זה בעיקרו סערה בכוס מים, שנוצרה על ידי כמה אנשים בתקשורת ובפוליטיקה, המעוניינים להבנות מטענות אלה, בו בזמן שאין לזה בסיס והנפגעים מכך הינם מספר אנשים קטן ביותר. בו בזמן שביטול חוק נישואין על פי היהדות, יגרום פילוג בעם ויצירת שני עמים נפרדים. ציבור הרבה יותר גדול יפגע, עד כדי פגיעה בעם היהודי בכללותו.

שאלה: גם ככה העם מפולג, אז מה כל כך גרוע אם הוא יתפלג עוד קצת? העיקר שיותרו נישואין אזרחיים.

תשובה: האם ניתן למספר אנשים אינטרסנטיים להוסיף שמן למדורה?! האם זה צודק לסכסך בין בעל ואשתו בטענות שווא ואחר כך לטעון "גם כך אתם מסוכסכים?…" האם אתה מעוניין במעשיך לקרב את הגירושין!? האם זה מוסרי שבעבור רווח פוליטי או רייטינג, יסכסכו בין חלקי העם ועוד בטענות שקריות ומטעות!?

אותם המעודדים נישואים אזרחיים לא מגלים לך את האמת, הם לא מגלים לך שיש כאן 2 אפשרויות :

אפשרות א': שתהיה אחדות בעם ישראל וימנע פילוג בעם, כשהנפגעים היחידים יהיו מספר קטן של אנשים, אשר במקום לקבל הטבות מהמדינה כזוג "נשוי", יצטרכו להשקיע סכום פעוט לנסיעה לחו"ל כדי לקבל הטבות אלה.

ולעומת זאת אפשרות ב': פילוג בעם ישראל ויצירת שני עמים, בשל כמה אנשים בודדים, המעוניינים בהטבות כספיות ומתעצלים "לקפוץ" ליום אחד לחו"ל על מנת להינשא… וגם בשל כמה פוליטיקאים, אשר כל סממן יהודי במדינה כואב להם.

הפוליטיקאים הידועים ואנשי התקשורת, מציגים את הנושא כהשתלטות חרדית וחומייניזם ומכנים זאת בעוד מילים מפוצצות. בו בזמן שהם עצמם מוכנים לפלג את העם ללא שום נקיפות מצפון, ורק עבור כמה נתחי רייטינג ופרסום, וגרירת כמה אזרחים תמימים לשינאת דתם היהודית ולשנאת הדתיים.

[1] הלשון "נפגעים" היא לא מדויקת כי על פי השקפת היהדות אין העגונה וממזר ניזוקים אלא זהו תיקונם ולטובתם הנצחית וכמו שיש הגבלות לכהן להתחתן עם נשים מסויימות וכן כל יהודי מוזהר שלא להינשא ללא יהודייה, כך לכל אחד יש את ההגבלות שבורא העולם קבע בתורה, למען תיקונו וטובתו הנצחית של האדם. אמנם זה לא נושא הדיון אבל חשוב שנקודה זו תובהר.

[2] ילקוט שמעוני, משלי רמז תתקל"ד.

חנות