שאלה למה אלוקים נתן לנו כל כך הרבה מצוות? האם לא מספיק שייתן לנו מספר קטן של מצוות ואז נזכה לחיי בעולם הבא מבלי בושה? רוצים לאכול, צריך ליטול ידיים, ולברך וכו' רוצים קמים בבוקר יש תפילה ותפילין וכו'

תשובה: תאר לך את רוני ומשה חברים מקטנות, מתחילים לעבוד במפעל היי טק, של מחשבים, רוני יודע לתפעל רק 2 תוכנות, ולכן רוני עובד מעט שעות.
לעומתו משה מעוניין להשיג כמה שיותר משכורת ולכן כל תוכנה חדשה שנצרכת לחברה הוא לומד להשתמש בה, עקב כך חברת ההיי טק שוב ושוב משתמשת בשירותיו של משה, ולכן הוא עובד ועובד אין לו רגע פנוי, והנה מגיע יום המשכורת ורוני רואה שמשה קביל משכורת פי 5 ממנו, הוא פונה למנהל החברה ומתלונן על ההפליה, ושואל מדוע משה מקבל פי 5 ממנו, מנהל המפעל כמובן יסביר לו שככל שעובדים יותר מקבלים יותר.

אלוקים הוא הטוב השלם, לכן הוא מעוניין לתת לנו הטבה שלימה, כמה שיותר הטבה וכמה שיותר שלימה, אם נלמד את מקורות היהדות נראה שיהודי יכול לקיים מצוות 24 שעות ביממה, אפילו בשינה ואפילו באכילה ואפילו ברחיצה, ולא רק כשהוא לומד תורה או עושה חסד הוא עושה מצווה אלא כל דבר שמכשיר ומכין אותו לקיים מצוותו הוא מצווה בפני עצמה.
אם היה נותן לנו מצווה אחת ביום ה"משכורת" שלנו הייתה נמוכה ביותר, ואלוקים מתוקף שלמותו, כשהוא מעוניין להטיב הוא מעוניין להטיב את המקסימום האפשרי של הטבה.

יש לך 24 שעות ביממה כל חייך, ואלוקים רוצה שתקבל שכר על כל 24 שעות כי הוא מעוניין להטיב לך את המקסימום.
תאר לך אדם שרץ ברחוב ויש משהו שאוהב אותו ומעוניין בטובתו אז הוא זורק לו כל רגע שקית שטרות של כסף, והוא מתפלא מהיכן זה נופל לו? והופ הופ כל רגע עוד שטרות נופלים עליו, האם הוא ישאל את עצמו למה נופלים עלי, אולי פעם אחת בשנה מספיק לי.
אלוקים רוצה לתת לנו כמה שיותר שכר לכן נתן לכל מצב ולכל איבר מצוות לקיים על מנת שכל אחד מאיתנו יזכה לשכר
נכון שזה פחות קל ממצווה אחת אבל זה יותר שכר.

שאלה: אז שייתן לנו שכר על מצווה אחת כאילו עשינו הרבה מצוות, הרי הוא מעוניין בטובתנו נכון? אז למה שייתן לי לקיים 613 מצוות, מספיק שייתן לי מצווה אחת ואעשה אותה ועליה אקבל שכר כאילו עשיתי 613 מצוות?
תשובה: אולי תשאל יותר טוב שייתן לך מיד גן עדן מבלי לקיים שום מצווה, למה לקיים מצוות ואז לזכות לגן עדן, אם אלוקים אוהב אותנו אז שייתן לנו מיד גן עדן וזהו, אלא כפי שניתן לעיין בשאלה למה אלוקים ברא את העולם?
הוסבר שם כך:
תשובה לשאלה ששאלת כתובה בזוהר הקדוש בשתי מילים : "נהמא דכיסופא"
(נהמא=לחם דכיסופא=של בושה) – פירושו : לחם של בושה.
כלומר : לחם חסד שאין מגיע למקבלו. הביאור הוא, היות ורצה ה' יתברך שבאמת נהנה בטוב שהוא נותן לנו, לכן הוא לא רצה שנקבל את גן עדן בחינם כי אז נרגיש בושה כשאנו מקבלים הטבה בחינם.
כדי שההטבה תהיה שלימה עשה ה' שמקבלי ההטבה יזכו בטוב על ידי מעשיהם ביגיע כפיהם, כפי שהאדם יעדיף לא להיות מקבץ נדבות אלא לעבוד למען לחמו, ולכן ברא עולם עם חסרונות, עולם לא מושלם, על מנת שהנבראים ישלימו ויתקנו את החסר בעצמם ובעולם, ועל זה נאמר: "לתקן עולם במלכות שד-י" התיקון נעשה על ידי עבודת ה' , על ידי בחירה בטוב , ואז הם יזכו בטוב מבלי להתבייש בקבלת הטובה, כמו שכתוב בירושלמי (ערלה פרק א' הלכה ג) מי שאוכל מה שאינו שלו, מתבייש להסתכל בפניו של הנותן .

תאר לך 2 עשירים, רוני ומשה, שניהם מחלקים צדקה, שניהם עוזרים לעניים, אבל יש הבדל אחד ביניהם, רוני העשיר נותן מבלי לבקש שום תמורה מהעני, ומשה לעומתו מבקש שירות מהעני כדי שיקבל את העזרה או הכסף.
במבט ראשון ניתן לחשוב שרוני שעוזר לעני מבלי לבקש תמורה , הוא המטיב המושלם, אבל אם נבחן את המקרה נראה שרוני העשיר שלא מבקש כלום בתמורה לכסף ולעזרה , הוא גם גורם לעני בושה כי העני מקבל הטבה מבלי לתת כלום בתמורה, ולכן העני מתבייש, לעומתו משה העשיר שמבקש משהו מהעני, שירות מסויים, למרות שמשה העשיר לא צריך את השירות מהעני, אבל הוא מבקש כדי שבתמורה לשירות, הוא ייתן לעני מבלי שהעני ירגיש בושה כי הוא עבד והתאמץ למען קבלת הטובה.

כך גם אלוקים שהוא שלימות הטוב ברא את העולם עם ניסיונות ובחירה בין טוב לרע ועל ידי שנבחר בטוב ונתקן את חסרותינו נהיה בעלי הטוב ונוכל לקבל את ההטבה מבלי להתבייש, ואז ההטבה תהיה מושלמת.
לכן במבט מעמיק אנו רואים שמי שנותן טובה מושלמת הוא בעצם העשיר משה, כי הוא עוזר ונותן לעני מבלי שהעני יתבייש לקבל.
לכן כשאתה שואל למה לתת הרבה מצוות אולי שייתן רק מצווה אחת ויעשה כאילו עשינו הרבה מצוות, וייתן לנו שכר על הרבה מצוות, זה לא פיתרון , כי אם היה נותן לנו שכר כאילו עשינו הרבה מצוות היינו מתביישים ואלוקים מעוניין לתת לנו הטבה שלימה- מושלמת בלי שנתבייש.

לכן אלוקים נתן לנו מצוות לכל משך היום 24 שעות כדי שבכל רגע נוכל להרוויח שכר נצחי, וזו החכמה של הבורא לזכות אותנו במקסימום שכר.
כמו שכתוב במסכת אבות:"רצה הקדוש ברוך הוא לזַכּוֹת את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"
בנוסף לכך אלוקים שאוהב אותנו נתן לנו אפשרות לקיים כל רגע מצווה ובכך להיות מחוברים אליו בכל רגע, אלוקים רוצה שנהיה מחוברים אליו 24 שעות ולא רק רגע אחד ביום וזהו.
שהרי מצווה היא מלשון- צוותא, התחברות כשאנו מקיימים מצווה אנחנו מתחברים למצווה שהוא הבורא, זו אפשרות אדירה להיות מחובר אל הבורא בכל רגע ורגע, לידיעתך , גם אם אדם קשור בידיו ורגליו חסום בעיניו ואוזניו הוא יכול לקיים 6 מצוות התדיריות שאפשר לקיים במחשבה,
והם:

1. להאמין בכל רגע בבורא 2. לא להאמין בשום כוח אחר בעולם 3.להאמין בייחודו 4. לאהוב את ה' 5. לפחד מה' 6. שלא לחשוב מחשבות זרות ואסורות.
לא כאן המקום להסביר אותן, אבל העיקרון הוא שבכל רגע אפשר לקיים אותם במחשבה.

שאלה: אז שאלוקים ייתן לנו את המצוות האלה וזהו? שנחשוב כל היום על מציאות השם וייחודו וכו'
תשובה: לנשמה יש 3 לבושים שהם: מחשבה דיבור ומעשה, גם השכר שהנשמה תקבל יהיה לשלושה לבושי הנשמה, כאשר אנו מקיימים מצווה במחשבה, כמו 6 מצוות התדיריות שהזכרתי אז אנחנו מלבישים את נשמתנו בלבוש אחד כמו אבל אלוקים מעוניין לתת לנו שכר לכל חלקי הנשמה שלנו, לכן יש מצוות שמקיימים במעשה ויש בדיבור ויש ומחשבה.

אלוקים רצה להרבות את אתגרינו על מנת שנקבל יותר שכר לכן ברא אותנו עם אפשרויות של מחשבה, דיבור ומעשה, וכנגד זה ברא "כלי קיבול" שכר בתוך נשמתינו שהם הלבושים של הנשמה על מנת שנוכל לזכות לקיים את המצוות ולזכות לאושר הנצחי.
אלוקים גם ברא עולם מגוון עם צרכים רבים וכנגד זה מצוות רבות לכל מצב ולכל שעה, וכך אנחנו יכולים לזכות שוב ושוב בעוד מצוות ובעוד שכר, ובעוד התחברות אל הבורא.
קח דוגמא של פעולה מחיי השומר מצוות הוא רוצה לאכול ארוחת צהריים, דבר שכולנו עושים כל יום, ובכן הוא בוחר במאכל הכשר, הוא כבר זוכה למצווה, הוא גם נוטל ידיים, הוא מברך, כל פעולה גם הכי קטנה מזכה אותו בקשר נוסף לבורא ובשכר מצווה, לכן עם ישראל נקרא עם קדוש, שהכוונה מובדל, שונה, וזה ההבדל שהבדילנו הבורא מבעלי החיים, כל בעל חי מיד אוכל מבלי לחשוב, לעומת זאת כל פעולה של יהודי יכולה להיהפך לפעולה של קודש שתזכה אותו בחיבור לבורא ובשכר של נצח.
לעומת זאת אילו הבורא היה נותן לנו רק מצווה אחת שהיינו מקיימים פעם בחודש, אז רק פעם בחודש היינו מתחברים אליו, והיינו עושים רק 12 מצוות בשנה, אבל עכשיו שיש לנו אפשרות לזכות במצווה בכל רגע, אנחנו שוב ושוב מתחברים לבורא ושוב ושוב זוכים לחלק השמור לנו לנצח לאושר הנצחי.

מקורות: דעת תבונות סימן יח'- הרמח"ל, תשע תשובות ושאלה, עמוד 40 – הרב זמיר כהן

חנות