שאלה: למה התורה "מאנישה" את אלוקים? מדוע בתורה יש התייחסויות לאלוקים כאילו הוא אדם כמו שכתוב: "ישמח ה' במעשיו" או "ויתעצב אל ליבו" או "חרון אף השם", הרי אלוקים הוא לא אדם?

תשובה: התורה בחרה בלשון אנושית כדי לתאר את מצבו "כביכול" של הבורא , זה נקרא בלשון חז"ל כדי "לסַבֵּר את האוזן" הכוונה היא: כמו שמסבירים לילד קטן שהחשמל "נושך" אין הכוונה שלחשמל יש שיניים והוא נושך אלא הוא פועל וכואב כמו נשיכה.
לולי שהתורה "תאניש" את הבורא אי אפשר לתאר את הדברים אבל מצד האמת זה משהו הרבה יותר גבוה שלא ניתן לתפוס בלא לסבר את האוזן שלנו. אבל מהותו של אלוקים לעולם לא משתנה והיא בלתי נתפסת.

להמחיש את העניין נביא כמה דוגמאות ונפרש אותם, כשכתוב: "ישמח ה' במעשיו" מסביר הרמח"ל שאלוקים מצד עצמו מעוניין תמיד כמה שיותר להשפיע טוב לבריותיו רק שהם צריכים להכין כלי והכלי הוא מעשים טובים כיוון שהוא קבע את עניין הבחירה כאשר בני אדם בוחרים בטוב אז אלוקים כביכול שמח במעשיו והכוונה היא שהוא יכול לתת יותר שפע בזכות מעשיהם הטובים של בני האדם, לעומת זאת כאשר הם בוחרים ברע אלוקים כביכול "מתעצב על ליבו" הכוונה שכיוון שבני אדם קלקלו אז אלוקים מצמצם את השפע שהוא מעוניין לתת להם.

וכמו שמסביר המהר"ל ש"ויתעצב אל ליבו" נאמר מצד המקבל. כאשר המקבל מקלקל את מעשיו, אז הקב"ה מצמצם את השפעתו אל אותו אדם, ומצד שני, שמחתו של הבורא כאשר הוא נותן ריבוי של שפע, והוא כאשר המקבל מכשיר את מעשיו להיות ראוי להשפעתו יתברך וכמו שכותב הרמח"ל: "כי מעשי הצדיקים יולידו שמחה לו יתברך, וזה המקור לכל הטובות, ומעשי הרשעים, כביכול יעציבו את הלב, וזה המקור לכל הרעות"
אלוקים לא משתנה ותמיד הוא רוצה להשפיע טוב רק מעשיהם של האנשים הם פותחים ומרחיבים את השפע או מצמצמים את השפע. כאשר השפע מצומצם זה נקרא ויתעצב אל ליבו או חרון אף השם שאלוקים מצמצם את השפע ולכן נוצרים חסרונות דהיינו עונשים לעוברים על רצונו, ואילו כאשר השפע יכול לזרום בזכות מעשיהם של הצדיקים זה נקרא "ישמח ה' במעשיו" וכדומה.

להבין מעט מעט מזה נדמיין לעצמנו את החשמל שהוא יכול ליצור קור על ידי שיפעל במקרר ויכול ליצור חום על ידי שיפעיל תנור.
החשמל לא השתנה אלא הכלים שבהם החשמל פועל הם מתגלים אלינו כמקררים או מחממים.
כמו כן ניתן לשים טרנספורמטור שינמיך את עוצמת הזרם וימעיט את ה"שפע" החשמלי.
הכל לפי מעשינו.
מקורות: רמח"ל דעת תבונות סימן קל, מהר"ל באר הגולה, באר רביעי, ד"ה "בפרק הרואה")

חנות