לא להעביר. להבעיר!
גם בשיעורי ה'קבלה' הרבים שהשמיע, מעולם לא העביר כפשוטה את חכמת ה'קבלה'. הוא הבעיר את חכמת ה'קבלה'! היה נוטע בכל מושג 'קבלי' מופשט שורשים לוהטים של אהבת השם יתברך, אמונה תמימה והתפעלות-הנפש. הייתה לו לרבי ניסים גם ידיעה מקיפה ורחבה מאד במשנת החסידות לענפיה, הייתה לו גם קרבת-נפש עצומה לעולם החסידות, והיה מספיג את לימודי ה'קבלה' שלו ביסודות חסידיים לוהטים.
המיזוג המרהיב הזה בין נשׂגבות ה'קבלה', היכולת להעבירה בכלים בהירים, להתלהטות החסידית ששפע והשפיע – היו מטלטלים את לבבות השומעים, עד שגם רחוקים מקדושה היו מסוגלים למשש, להתענג על יפי וגבהות המושגים, ולשאוג "זה קלי!"
אמרו עליהם על שיעוריו של רבי ניסים שהיתה בהם בחינה חיה של "ישמעו רחוקים ויבואו, ויתנו לך כתר מלוכה!"