מתחברים בשמחה לנשמה.
כשהגוף מתגלגל לו באקראי
ר' מאיר חיון, מקורבו, שגם שימש במשך שנים כנהגו של רבי ניסים, מגלה טפח מחיי העבודה האישיים של רבו:
"עם השנים", הוא מספר, "כשנתמניתי לשמש נהג שלו, ומטבע הדברים התעצמה בינינו קירבה, נאלצתי לערוך שינויים גם באישיותי שלי. להיות 'נהג של רבי ניסים' אין פירושו לשלוט על גז הגה וברקסים. להיות 'נהג של רבי ניסים' פירושו להתפטר ממאות הרגלים שהגוף חפץ ביקרם; להתפטר מהרגלי נוחות חומרית ובקשת-המנוחה שהיינו משועבדים אליה. בסביבותיו היה הגוף מחוץ לתחום. כאילו התגלגל לשם באקראי, חפץ שלא ממין העניין. כל שניצב אז מולנו היו השאיפות הרוחניות שרבי ניסים הציב לפנינו, עיניו השוקקות, היוקדות…
"ובעיקר הלילות. אהה! הלילות!
"רבי ניסים גרס 'לא איברא לילה אלא לגירסא'. להישאר ער כל הלילה, או רובו – היה שגרת חיים בעולמו. מדי לילה, לאחר יום של עמל מפרך בתורה, 'עבודה', ומשא הקהילה, היה מתעורר בשעות הקטנות של הלילה, ולומד בשקידה עצומה עד אור בוקר.
מאיזה חומר עשוי 'חייל' של רבי ניסים
"מעבר לחשיבות הגדולה של לימוד תורה בלילה, 'אין רינה של תורה אלא בלילה' היה הכרח להוסיף את הלילות לסדרי יומו מפני קוצר הזמן. הזמן היה הנכס היקר ביותר בעולמו של הרב. הנה המחשה:
"התארסתי בשעה טובה, ומשהתקרב מועד החתונה, בקשתי מהרב שיעניק לי הדרכה לקראת נישואיי. הוא הסכים בחפץ לב, אבל הזמן שקבע ללימוד הזה היה מדי לילה, שעתיים לפני 'נץ החמה' בדיוק נמרץ. למדנו כל יום במשך חודש את כל ההכנות הנדרשות לנישואין בתפיסתו של הרב, השיעור נמשך עד תפילת 'ותיקין'.
"לילה הוא גם זמן שאנשים ממעטים להטריח בשאלות ומשאלות. איש אינו מגיע בשלש ובארבע לפנות בוקר לבקש ברכה לבן זכר או שידוך הגון. אלו היו שעות-הזהב בהן פרש רבי ניסים ממשא העם, והסתער כמוכה-צמא על תורתו ועבודתו. הייתי ניצב עם הרכב ליד ביתו ב-03:00 בלילה. אז היה הרב פותח את עבודת יומו. הייתי מלווה אותו בשעות האלו למקווה ולבית הכנסת. לא אחת נזדמנו לו נסיעות מחוץ לעיר לשיעורים, לאחר השעות המתישות של הכולל, וגם שם הייתי לצדו.
"הייתי אתו במסעות הליליים המפרכים לצפון ולדרום, ובכל פינה נידחת בה ניתן להביא את דבר השם. היו מסעות וטלטלות שמעבר לגבולות ומגבלות הטבע. תמיד ניצבתי לשירותו. לא רק שלא התלוננתי, חוויתי מלוא חושיי את גודל הזכות!
"הרב הוא זה שגם לימד אותי 'חייל' מהו. חייל של רבי ניסים אינו מאחר ואינו מחסיר. אינו מתחמק, ואינו מתרגם חולשות לתירוצים. החלטה הייתה החלטה; שעה הייתה שעה. דקה הכילה בתפיסתו עולם שלם. איחור של דקה, הייתה פגימה בסדר רוחני מוקפד, ובעולם בנוי לתלפיות. העולם לא היה הפקר. כל דקה של רבי ניסים הייתה בנויה על 60 שניות של יזע וכיסופים.
