מתחברים בשמחה לנשמה.
תשובה: היהדות לא נגד הנאות, להיפך, ביהדות ישנם הזדמנויות לשמחה ולהנאות בכל הרבדים מההנאה הפשוטה ביותר עד לחוויה הרוחנית הגבוהה.
העיקרון הוא ליהנות בזמן הנכון ובאופן הנכון.
דמיין לעצמך, שחברך קנה DVD או רכב חדש אם הוא יתעלם מחוברת ההוראות של היצרן ולא ילמד כיצד להפעיל אותו בצורה היעילה והנכונה, הנאתו תהיה מצומצמת ביותר, לעומת זאת מי שיקרא את חוברת ההוראות של היצרן יוכל לנהל את חייו בצורה הנכונה והמהנה.
אלוקים רוצה שניסע את מסע חיינו במחלקה הראשונה. לכן נתן לנו חוברת הוראות (התורה) להראות לנו כיצד להפיק את המקסימום מהחיים.
האדם עשוי מגוף ומנשמה. כאשר אדם חי ללא תורה, הוא יכול ליהנות בגוף אבל הנשמה שלו תישאר צמאה וללא סיפוק ובנוסף לכך גם הנאותיו הגופניות יכולות להזיק לו, ולעשות אותו מכור אליהן- כמה "רדבול" אדם יכול לשתות? כמה סרטים אדם יכול לראות? בסוף הכל נראה אותו דבר.
לעומת זאת, עם התורה ניתן ליהנות גם בחיי הגוף אתה יכול לאכול אוכל כשר וטעים אתה יכול להתחתן אתה יכול לשמוע מוזיקה הכל אפשר רק ברמה המותרת והלא מוגזמת כדי שלא נתמכר לחיי הגשמיות אבל בנוסף להנאות הגשמיות המותרות בתורה אפשר גם להנות ברוחניות גם מבחינת החוויה הרוחנית וגם מבחינת הרגשת הסיפוק והמשמעות בחיים.
אנשים רבים שמשתתפים בחתונות ושמחות של שומרי מצוות מציינים את השמחה הפנימית האמיתית שישנה בחתונה (בין המציינים זאת גם צלמים וזמרים שמצד עבודתם משתתפים גם בחתונות של שומרי מצוות וגם בחתונות של כאלה שאינם שומרים מצוות).
בנוסף לכך בתורה יש גם מטרה וגם משמעות לחיים, לאדם השומר מצוות הוא יודע מהיכן הוא בא ולאן הוא הולך ומהי משמעות חייו ולשם מה לקום בבוקר, מהו מעשה טוב ומהו מעשה רע לאן לשאוף ולהיכן להתקדם, אדם כזה יכול יותר בקלות להגיע לסיפוק, לבהירות ולשמחת חיים.
לעומתו אדם שאין לו אמת מוחלטת ואין לו ערכים ברורים, אין לו עולם ברור ומשמעות ברורה לחייו, הוא חוזר ממסיבה הרוג על המיטה ובבוקר לא יודע למה ולאיפה לקום והוא יכול בקלות ליפול לבלבול ולדיכאון ולחוסר סיפוק בחיים. ("דאון" כמו שאומרים)
כשהשאיפה של האדם היא הנאה וסיפוק גשמי בלבד, הוא מרגיש ריקנות וכל הנאה גשמית אחת גוררת בסופה חוסר סיפוק ורצון להגדיל את ההנאה.
וכמו אדם שיושב בפאב או מועדון שמתחיל בשתייה רדבול, וודקה וכו' ואז מרגיש חוסר סיפוק ואז עוברים לדבר יותר "מדומיין" וגם אחרי הכול כשהוא שתה וטעם מכל מה שהפאב מציע הוא עדיין מרגיש ריקנות וחובר סיפוק ועצבות בסוף.
לא לחינם עשרות שחקנים ואנשי במה שלא היה חסר להם מבחינה גשמית, פתאום הם מתקרבים לדת ומדוע? כי נפשם צמאה להנאה יותר עמוקה הנאה לנשמה הנאה וסיפוק לגוף ולנשמה ולאמת הפנימית שיש ביהדות.
סיכום
אפשר לסכם ולומר שרוב ההנאות שישנם למי שלא שומר מצוות, ישנם גם לשומרי מצוות בצורה מבוקרת ונכונה ולעומת זאת, חלק נכבד מההנאות שיש לשומרי מצוות, אין למי שאינו שומר מצוות. ומכאן יוצא כי דווקא לא לשמור מצוות, זה לוותר על חלק ניכר מהנאות החיים האמיתיות.
מתוך הספר לכל שאלה תשובה
