מתחברים בשמחה לנשמה.
האם נסים הם יסוד לאמינותה של דת? שאלה: יש דעות שישו עשה נסים לעיני העם האם אין בזה בכדי לאמת את אמונת הנוצרים?
תשובה: דווקא היהדות אינה מייחסת חשיבות לטיעון התרחשות נסים כבסיס לייסוד דת, יתכן לחזק דת על ידי נסים אבל אין להאמין בדת מסוימת בגלל נסים שמנהיג הדת עושה כי יתכן לעשות כישוף או תרגילי קסמים ואחיזת עיניים.
וכך כותב הרמב"ם: "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות (נסים) שעשה, שהמאמין על פי אותות (נסים) יש בליבו דופי (אמונתו לא חזקה) , שאפשר שיעשה האות בלט (אחיזת עיניים או על ידי) וכישוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה.
ובמה האמינו בו (הכוונה: בזכות מה האמינו עם ישראל במשה)? במעמד הר סיני. שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר, האש הקולות והלפידים והוא ניגש אל הערפל והקול מדבר אליו, ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר: פנים בפנים דבר ה' עמכם… ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו (של משה) שהיא אמת, שאין בה דופי ? שנאמר: הנה אנוכי בא אליך בעב הענן (מעמד הר סיני) בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה (מעמד הר סיני) לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם, אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה" (רמב"ם הלכות יסודי התורה, פרק ח הלכה א).
לכן גם נסים אינם קנה מידה לקבל את דברי העושה אותם כאילו יש לו מסר מאלוקים שהרי גם המצרים בזמן יציאת מצרים ידעו לעשות כישופים וגם אנשים שמתעסקים בקבלה מעשית יכולים לתעתע באנשים, שלא להזכיר את פלאי הטכנולוגיה המאוחרים יותר. על הנביא שעושה את מעשי הנסים חלים מספר חוקים כדי שיחשב לנביא אמת, בין החוקים על הנביא שלא להסית לעבוד אלוקים אחרים או לגרוע ממצוות התורה.
וכך כתוב בתורה: "כי-יקום בקרבך נביא, או חולם חלום; ונתן אליך אות, או מופת. ובא האות והמופת, אשר-דיבר אליך לאמור: נלכה אחרי אלוהים אחרים, אשר לא-ידעתם ונעבדם. לא תשמע אל-דברי הנביא ההוא, או אל-חולם החלום ההוא: כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם, לדעת היישכם (האם אתם) אוהבים את- ה' אלוקיכם בכל-לבבכם ובכל-נפשכם" (דברים יג, ב-ד).
והסיבה היא מפני שבעולם יש כוחות רוחניים שליליים וחיוביים ועל פי היהדות כל הוראה מכל אדם (גם אם הוא בעל "כוחות") שסותרת את מעמד הר סיני אז אין לשמוע לה כיוון שיש בעולם כוחות רוחניים שליליים שאלוקים שם על מנת לנסות אותנו עד כמה אמונתינו חזקה בתורת משה ובמעמד הר סיני.
נניח אתה חייל במלחמה ואתה מקבל הוראות ישירות מהמפקד להסתער על אזור א' והנה אתה פוגש חיילים אחרים שנותנים לך הוראות הפוכות ממה שקיבלת מהמפקד,הם אומרים שהמפקד שינה את דעתו ולכן יש להסתער על איור ב', ודאי שלא תקבל את הוראותיהם. כי אתה קיבלת הוראות ישירות מהמפקד וההוראות שאתה מקבל הם בדרגת אמינות פחותה מההוראות הישירות שקיבלת מהמפקד, אם המפקד רוצה לשנות את הוראותיו הוא צריך לפנות אליך שוב ולגלות שוב את רצונו, דהיינו שדרגת האמינות של המסר השני שהפוך מהמסר הראשון צריכה להיות לפחות באותה דרגה כמו המסר הראשון.
ולכן כל מסר אחר שסותר את מעמד הר סיני ואת התורה שניתנה באותו מעמד לא יכול להיחשב ולהתקבל על ידינו.
מעמד הר סיני הוא הבסיס לאמונתנו, במעמד זה אלוקים גילה את רצונו לעם שלם, מעמד זה לא ניתן להמצאה ולפברוק ולכן קיבלנו הוראות מהמפקד וכל מי שיאמר אחרת אפילו אם הוא יעשה נסים אין בזה כדי לסתור את מעמד הר סיני ואלו רק ניסיונות לנסות אותנו ולראות עד כמה אמונתנו חזקה. והסיבה היא כי מעמד הר סיני הוא יותר חזק מכל נס שייעשה כי הוא ישיר מבורא עולם אבל על ידי נסים אנחנו יכולים רק להגיע למסקנה שיש כוחות רוחניים על טבעיים אבל זה עדיין לא מראה שדברי העושה אותם הם מאלוקים כי אלוקים כתב כבר בתורה שייתכן שאנשים יעשו נסים והם ינסו להעבירנו על הדת ואין לנו לקבלם כי הם סותרים את הדיבור הישיר – מעמד הר סיני שבו אלוקים דיבר אלינו ישירות וגילה את רצונו.
הרמב"ם ממשיל את זה לדבר שאתה ראית בעיניך והנה באו פתאום עדים ואומרים לך הפוך ממה שאתה ראית, האם תקבל את דבריהם? ודאי שלא, כי אתה ראית בעיניך את הדברים והם סותרים את מה שראית, כך גם מעמד הר סיני הוא דברו הישיר של הבורא וכל מי שיעשה נסים ויאמר שיש לו מסר ששונה מהנאמר במעמד הר סיני הוא לא יתקבל.
אם אלוקים היה רוצה להחליף את תורתו ח"ו הוא היה משתמש לפחות במעמד נשגב כמו מעמד הר סיני כמו שנעשה לעם ישראל, לולא זאת אין בכל נס או אחיזת עיניים כדי לסתור את תורת משה.
