מתחברים בשמחה לנשמה.
שאלה: למה הרבה מהדתיים לא נראים לי רודפים אחרי מטרת החיים כפי שהיהדות מציגה?
תשובה: שאלת פעם את עצמך למה רוב האנשים גדלים כפי הדרך שהוריהם גידלו אותם? אם ההורים היו דתיים, גם הבנים שלהם גדלים כדתיים אם ההורים חילונים גם בניהם לרוב יהיו חילונים ורובם לא משנים את הדרך ,כי זהו כוח האינרציה דהיינו כמו בעולם הפיזיקה יש חוק ידוע שכל חפץ ממשיך במסלולו כל עוד לא הופעל עליו כוח אחר שיסיט אותו ממסלולו, לכן גם החילונים וגם חלק מהדתיים גדלים בלא לקבל הסבר למה להיות דתי ולמה להיות חילוני, וממילא גם הדתיים האלה לא חשבו למה הם דתיים, ולכן הם מקיימים את המצוות מתוך "מצוות אנשים מלומדה" וממילא הם לא נראים רודפים אחרי משמעות החיים כי הם מקיימים את המצוות מתוך מצוות אנשים מלומדה, באופן חיצוני ואוטומטי.
דבר שני לפעמים אתה יכול לראות ששומרי מצוות מקיימים מצוות מסוימות שאתה לא מבין את הקשר בין מצוות אלה לשלמות האדם, אתה רואה שמניחים תפילין ואתה לא מבין איך זה קשור למטרת החיים, וזה הגיוני שמי שלא מכיר מה הן מצוות ואיזה תיקונים הם עושים הוא חושב שאין קשר בין מצוות מסוימות לבין שיפור האדם, אבל אחרי שלומדים רואים ומבינים את הקשר בין המצוות לבין שלמות האדם, לכן מומלץ לך לקרוא על טעמי המצוות ואז להבין את הקשר בין שלמות האדם ומטרת החיים לבין המצוות שמקיימים.
דבר שלישי יש באמת דתיים שמעוניינים ורוצים לקיים את משמעות החיים ואת רצון האלוקים אבל העולם הזה הוא עולם הניסיון ויש בו הרבה פיתויים ולכן לפעמים גם אם בשכל מבינים שאין זה מעשה טוב ואין זה מקרב אותם אל קיום ייעודם בחיים, אבל בכל זאת עושים זאת כי הפיתוי גדול.
אמנם בתורה יש גם הדרכה כיצד להתמודד כנגד הפיתויים אבל לא כל אחד מגיע להדרכה הראוייה לנשמתו ולא כל אחד מגיע לרב שידריך אותו ואז נופלים ונכשלים. לכן כשאתה רואה דתי שלא מקיים את ייעודו בתור דתי, זה מפני שלכל אחד גם לדתי כמו לחילוני יש יצרים ומשיכה לפיתויים.
ההבדל בין הדתי לחילוני הוא שלדתי יש את הנגישות לתורה והוא יכול לקחת משם עצות כיצד להתגבר על הפיתויים, זה שהוא לא ניגש לקחת את עצות התורה זה כמו חולה שיש לו תרופה בבית אבל הוא לא משתמש בה, לעומת חלק גדול מהעולם החילוני לא יודע בכלל שיש תרופה כיצד להתגבר על פיתויי העולם הזה, ולכן זה זכות לומר ולהדריך וללמד את כולם את עצות התורה כיצד להתגבר על פיתויי העולם הזה ולקיים את ייעודינו בחיים.
דבר רביעי גם אם יש דתיים כאלה שלא רודפים אחרי משמעות החיים ומעבירים את החיים כמו העולם החילוני אין זה גורע מאמיתות התורה וממטרת החיים על פי היהדות, לכל נשמה יש תפקיד ולכל נשמה יש ייעוד, הייעוד באופן כללי נמצא בהדרכת התורה, שהיא ההדרכה האמיתית על מנת לומר לנו מה נכון לעשות בחיים ומה לא, מה לעשות על מנת לזכות בחיי נצח ומה גורם לנו להפסיד נצח, זה שאחרים לא רוצים לזכות את עצמם בנצח ומעדיפים במקום זה לקיים מעט מצוות וללבוש כיפה, מעשים אלו לא גורעים מזכותך לזכות בחיי נצח.
זה כמו מלך שנתן סידרת אתגרים לכל נתיני ממלכתו ואמר שמי שיעמוד באתגרים יזכה בפרס , הפרס הוא עצום ,ככל שהאמונה של הנתינים בדברי המלך יותר גדולה כך הם יהיו מוכנים לעמוד ולקיים יותר אתגרים. גם את הקשים יותר לקיום.
אותם המקיימים חלק מן המצוות הם האנשים שאין להם אמונה גדולה בדברי המלך ולכן רק מתי שלא "קשה" להם לקיים מצוות הם מקיימים, אבל יש הרבה אנשים שמוכנים לקיים בכל מחיר את המצוות כי הם מאמינים בשלמות בדברי המלך והם יודעים ומבינים שבתור מלך כל מצווה שלו מביאה אותם לשלמות והשכר שהם יקבלו יהיה הרבה יותר מהמאמץ שלהם למען קיום המצוות.
