גביניות ללא סוכר מחיות מתים

רבי ניסים מזדקף בלהיטות. החיים קוראים לו! אם עצוב לסימן-טוב בלב – זו שעתו של רבי ניסים פרץ לקום ולעשות מעשה. הוא מחייך לעברו של סימן-טוב, עוטף את ידו הגרומה בין כפות ידיו, מלטף אותה ברכות, ואומר לו בכל החמימות האצורה בנשמתו:

"הנה סימן-טוב. הרי אני בא לבקר אותך! אני גם רוצה להכין לך משהוא טוב… אתה איש חשוב סימן טוב… מה להכין לך, קפה, תה?"

לחייו הגרומות של סימן-טוב מתכווצות בחיוך. כתפיו הכפופות מזדקפות פתאום, לחלוחית רעננה מחיה את אישוני עיניו, כאילו הצית בהן מישהו מתג נסתר.

"נו טוב,אם הרב רוצה להכין? קפה עם עוגיות גבינה בלי-סוכר זה טוב! אני אשתה עם הרב".

רבי ניסים מתמלא חדווה על ההזמנה. מושיב את סימן-טוב ברוב הדר בספסל לידו, ואומר לו בהתלהבות:

"הנה אני רץ להכין".

הוא עוזב את בית המדרש, ממהר בריצה אל המגדניה, למלא את ההזמנה של סימן-טוב. הצעדים שלו מתרוננים. בלבו צפה ועולה מחשבה מרנינה.

'הדור נאה זיו העולם! איזה עולם מאושר העולם, אם כמה גביניות, מעט קפה ונימה חמימה – יכולים להחיות מתים…'

חנות