אף טיפת אנרגיה ליום מחר!    

ר' מאיר משקיף לעברי בהתפעלות.

"חייתי עם הרב תקופה ממושכת. אתה יודע מה פירוש 'לחיות עם הרב'? 'לחיות עם הרב' פירושו לראות את העולם והחיים מזווית אחרת. לחוות ללא הרף חוויות עזות. להשקיף אל הקיום מתוך מציאות מחודדת, מתמדת, של ערנות רגשית. הייתה בו מין תסיסה קבועה, שלווה, מנווטת, שדבקה גם במקורביו. הכרתי מעט מאד אנשים התוססים וכוספים במין שלווה כזו. ומי שחי בקרבתו, במידה של קביעות – הכרח היה שיתרגל לזה".

רבי ניסים פרץ היה משקיף אל המציאות, לכל צורת מציאות שחווה – ומחפש בה את הרצון האלוקי. בכל צומת-דרכים, ולפני כל ארוע, בערה מולו השאלה, מה רוצה ממנו השם יתברך במקום הזה בשעה הזו!

לא היו לו חיים משל עצמו. לא רצונות משל עצמו. לא נרתע מדבר. לא חשש מדבר, ולא היסס מול דבר. הוא היה מהות של 'עומד ומשרת'. הקטיר את עצמו, כל חלב וכל דם, לרצון האלוקי.

חשובי תלמידיו אומרים, שרבי ניסים סימל את מהות דברי הרמב"ם, "להיבדל לעמוד לפני השם לשרתו". היו בו את שלושת החלקים בשלמותם: "להיבדל" – מכל זיקה לחומריות ואפסיות; "לעמוד לפני השם" – מין התייצבות ודריכות מתמדת; והיה בו את ה"לשרתו" – לא הותיר לעצמו דבר. לא ממון. לא כוחות. לא הותיר בעצמו טיפת אנרגיה ליום מחר. כל הזמן. כל רגע. בימי בריאות כבימי חולי.

חנות